שלום רב לרב גוטליב !
השאלה שלי היא כואבת למדי :
בעל הסולם עונה על השאלה מה הטעם בחיי היינו הבורא משפיע עונג וכל טוב
ואז באמת זה עונה על השאלה של טעם אבל לא על השאלה של משמעות החיים .
יש איזו שהיא הרגשה שאם הבורא נצחי והוא ברא אותי אז אז אני מוכרח להיות
כי הוא החליט ככה ,ואף אחד לא שאל אותי האם אני רוצה להיות בעולם בכלל
ואם כבר בראו אותי אז אני חייב להיות כי פחד להעלם פתאום - אחרי שהיית
זמן מה - זה חסר משמעות !!! ואז יוצא שאני צריך להיות לנצח וזו טרחה
ושעמום בשביל השעמום הזה חייב להיות איזה תוכן מאוד נעלה בכדי שאני
אגיד שכדאי לחיות - מה התוכן הזה ? הרי אם אנחנו קיימים לנצח ונניח הגענו
למטרה למצב השלישי ואז מה אנחנו עושים - מתים משעמום כי באמת אין מה
לעשות כש הגענו למטרה וכש הגעת למטרה הרי זה מוות ! ונניח אני כבר נמצא
ברוחניות מה זה משנה לגבי החיים שלי הם מקבלים איזו שהוא תוכן יש כזה רצון
לחכמה ,רצון למלא את עצמי אבל לא בתענוג אלא במשמעות שאני אגיד בשביל
דבר כזה גדול היה כדאי לברוא את העולם ,בהקדמה לתעס בעל הסולם שואל
את השאלה הזאת מה איכפת לי איזה עולמות רוחניים יש שמה - הרי זה מבנה
מסויים וזהו - מה איכפת לי איך זה בנוי ?! העיקר איזה ערך יש לכל זה ,
למה אני צריך לרצות את זה בכלל ?חייב להיות איזהשהוא ערך עליון מאוד
נעלה שבשבילו כדאי לברוא עולם !!!
שאלה הזאת שאל אותי חבר שלי - אולג חוחלוב ואני רק פיתחתי את השאלה
בכבוד רב,
לוי מיכאל
שאלה הזאת שאל אותי חבר שלי - אולג חוחלוב ואני רק פיתחתי את השאלה
בכבוד רב,
לוי מיכאל
תשובה שלי : אהבה
תשובה של רב גוטליב :
בס"ד
אינני מבין כ"כ את השאלה של החבר שלך. עיין במאמר לסיום הזהר (סוף מתן תורה) שהאדם חוזר ומתחבר לאלוקות, ויודע את מחשבותיו יתברך. והרי זה תענוג נפלא, ולא שעמום. ובאם חברך סבור שלהיות מחובר למציאות האלוקית האין סופית, ולדעת את מחשבותיה, ואת טעמי התורה והמצוות זה שעמום, אם כך אין לי מה לומר לו. אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה