בס"ד
למיכאל היקר שלום וברכה
הבורא יתברך נתן לנו את התורה והמצוות, ואין שום דרך עוקפת להגיע אליו, ע"י כל מיני אסטרונאיטיקה רוחנית, וריחוף הזוי ותלוש, אלא ע"י הקיום של התורה והמצוות. באם אינך מעונין לשמור תורה ומצוות אתה מנותק מן השרשרת בת אלפי שנים של יהודים שקיימו תורה ומצוות. אתה אדם ללא שורשים, ללא עבר, וללא עתיד. אתה דומה לאדם שקונה מכונית, ומקבל חוברת של הדרכה לשימוש במכונית, אבל אינו מעונין להשתמש בחוברת, אלא מעונין להשתמש במכונית כפי שהוא מבין. בודאי אדם זה מעמיד בסכנה את המכונית ואת עצמו. נמשל: הבורא יתברך נתן לנו את חיינו בעוה"ז, ונתן לנו חוברת של הוראות איך לחיות, ואיך להשתמש בעולם הזה, והחוברת הזו היא התורה והמצוות. באם אדם אינו רוצה לקיים את הוראות היצרן, הריהו מעמיד את עצמו ואת העולם בסכנה.
הייתי אצל הרב"ש אשלג 14 שנים, והייתי ממש בן בית אצלו, ואני יכול להעיד שהיה שומר על כל המצוות קלה כחמורה. וכך הדריך אותנו לשמור את כל המצוות כולן בדקדוק רב, אחת לא תחסר. וכל מה שמוכרים לך נביאי השקר למיניהן הוא כמובן שקר גמור, ולא תגיע לשום הישג בחייך אם תשמע בקולם. הקבלה והדת הן דבר אחד, וא"א לנתק אחד מן השני. אני יכול להעיד שראיתי אשר פעם הגיע אדם ללא ציצית לבית הכנסת של הרב"ש, והרב"ש זרק אותו מחוץ לבית הכנסת, ולא רצה להכניסו כלל. וכך כמובן היה אצל בעל הסולם, הייתי בקשר עם תלמידים שלו, וכולם העידו שהיה מדקדק בעשיית כל המצוות כולן, עוד יותר מסתם יהודי חרדי. אם כן לא תוכל להתיימר ללמוד בספריהם של בעל הסולם והרב"ש, ולא לשמור את דרכם. הרי זה פרדוקס גמור, ללמוד בספריהם, ולא לשמוע בקולם?
הרב"ש הדריך אותנו: גם אם עשיית המצוות מורגשת אצלינו כיבשה ללא רוח, מ"מ אנו חייבים לקיימן, כי זה נק' התאמצות בדרך של רצון להשפיע, שאתה מקיים את המצוות של העליון, גם אם אינך מרגיש תענוג בזה. אבל אם אתה מקיים רק כאשר אתה מרגיש תענוג, הרי אתה מקבל, ולא תוכל להדבק בבורא וברוחניות בדרך כזו. הרב"ש הבטיח: באם הנך מקיים תורה ומצוות גם באופן של יובש, אח"כ תזכה להרגיש את אור ה' המתנוצץ בתוך המצוות כולן.
אסיים בדברי הזהר הקדוש (אחרי מות אות ש"ט):
"לא עשה כן לכל גוי". למדנו אע"פ שנימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעכו"ם לגמרי, ואסור ללמדו דברי תורה. וע"כ למדנו "מזבח אבנים תעשה לי", זו המילה, היא מזבח אבנים ממש, דהיינו שמרכך את לבו האבן. וזה שנימול ואינו עושה מצוות התורה, קשיות הלב שלו עומדת במקומה, והזוהמה לא תיפסק ממנו. משום זה לא עולה בידו המילה, ואינה מועילה לו. וע"כ כתוב "כי חרבך הנפת עליה ותחללה", כלומר אע"פ שחרבך הנפת עליה, דהיינו שנימול, עכ"ז כיון שאינו מקיים המצוות "ותחללה", נתחללה המילה ואינה מויעלה, ואסור ללמדו תורה.
הנך רואה מדברי הזה"ק, שמי שאינו מקיים מצוות אסור ללמדו תורה, ושערי התורה והרוחניות לא יוכלו להפתח לגבי אדם כזה, ולא יעזור לו שום דבר.
בכבוד רב ובהצלחה
ומי יתן והשי"ת יעזור לך ללכת בדרך האמת
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה